גמילה – מתי להתחיל? באיזו שיטה לנקוט? ועוד סוגיות הינה עניין כמעט בכול משפחה וכולם עוברים זאת בצורה כזו או אחרת.
גמילה – מתי להתחיל? באיזו שיטה לנקוט? ועוד סוגיות. הגמילה הינה עניין כמעט בכל משפחה וכולם עוברים זאת בצורה זו או אחרת. הנושא עובר שינויים בגלל ציפיות החברה (יש גנים שניתן להכניס אליהם ילדים גמולים בלבד) וכן בגלל האספקט הכלכלי (מחיר החיתולים החד פעמיים).
הגמילה הינה דבר משמעותי, כי כאן יש לילד כוח מול הוריו. הסוגרים והאכילה הינם דברים אשר בשליטת הילד וה”כן” או ה”לא” תלויים בו. כוח ולחץ מצד ההורים יכול ליצור אצל הילד “סגירה” ממגוון סיבות: דווקא, חשש, שליטה…
מתי להתחיל ובאיזו שיטה לנקוט כדי להצליח הן השאלות המרכזיות המעסיקות הורים. בסביבות גיל שנתיים, אז נוטים לקיים את תהליך הגמילה, הפעוט מגיע לשלב התפתחות בו הוא עושים צעדים ראשונים בעצמאות, הוא מתחיל לגבש את אישיותו ומכיר את גופו ואת יכולותיו. מצד אחד הוא רוצה להרגיש גדול ועצמאי אבל גם הוא וגם הוריו יודעים שהוא עדיין קטן. אז כיצד נכוון ונדריך אותו מבלי להלחיץ ולייצר חוויות מייאשות.
אין מועד מסוים או גיל קריטי, שבו כדאי להתחיל עם גמילה מחיתול. אנחנו יודעים שבגיל שנתיים רוב הילדים בשלים פיזית וגם מוכנים רגשית לשתף פעולה בנושא ולכן זה, בדרך הכלל, המועד בו מתחילים בגמילה.
הבעיה העיקרית אינה הבשלות הפיזית של הפעוט, אלא נושא שיתוף הפעולה שלו. חשוב להבין שלחץ לא יאפשר שיתוף פעולה מצידו. יש סיכוי שבעת לחץ הוא לא יכנע לשיטת חינוך המכריחה אותו לשבת עד שיעשה את צרכיו. לחץ מצד ההורים יגרור התמרדות והתנגדות של הילד. גם אין לשכנע אותו לעשות את צרכיו ברגע שנדמה לנו שהוא צריך ולכן יש להכשיר לכך את הקרקע. הפנו את תשומת לבו לכך שאתם הולכים לשירותים, אפשר להשתמש בספרי ילדים העוסקים בנושא אך לא בהגזמה, ובעיקר לחכות בסבלנות שהוא יבקש. ילדים לא אוהבים להיות רטובים או מלוכלכים והנטייה שלהם היא לא לאכזב את ההורים ואת עצמם ולכן הסבלנות היא מילת המפתח.
כדאי להודיע לו שאתם סומכים עליו שכשירצה בכך – הוא ישתמש באסלה או בסיר. הראו לו את המקום, אבל הימנעו משכנועים מיותרים. מחמאות מוגזמות עלולות להרתיע אותו. אל תשימו את הסיר בסלון או בחדר ילדים, אלא בחדר שירותים או ממש צמוד אליו וקחו בחשבון שגם אם התחיל, אין זו ערובה לכך שלא יתפספס לו בהמשך. הסתירו את אכזבתכם כשזה קורה ואל תשדרו כעס או אכזבה, אלא חכו בסבלנות (כחודש) עד שההרגל לגשת לסיר או לאסלה יהיו מושרשים.
הזהרו לא לתת לפעוט הרגשה של כישלון וחרדה. אם תצליחו ליהנות מהצלחות קטנות שלו ותעזרו גם לו להרגיש שהוא מצליח, תתרמו בכך להגברת בטחונו העצמי.
הגמילה הינה דבר אותו יש ללמוד ובו יש לשלוט, וזה תהליך: על הילד, קודם כל, להרגיש את הצורך. עליו להבין שהדבר בשליטתו. הוא יבחר לשלוט בסוגרים עקב הדרישות החברתיות והוא צריך להסכים להתאפק וכן להסכים לעשות בסיר.
כאשר קיים קושי בגמילה, על ההורה להבחין במספר סימנים: לראות בהתנהגות הילד שהוא צריך כשפניו מתעוותות, הוא לוחץ על הבטן, מתרכז, מתאפק, מסתתר. להבין שעצם ההתאפקות מסמלת שהילד יכול ולהבין שלמרות שהילד מתנגד או חושש – הוא בכל זאת מסוגל, אך לא רוצה.
קיימות מספר סיבות לסירוב הילדים: אינם רוצים לקבל תכתיבים, אינם רוצים להיות גדולים, מפחדים מאיבוד חלק מגופם (מצב של פרידה), נשלטים מאד ע”י ההורים ואינם מוצאים את המינון של מתי “לשחרר”.
אם אין בעיה אובייקטיבית של חוסר יכולת שליטה יש להשתמש בעקרונות של עידוד, מודל חיקוי, חיזוקים, הדרגתיות ואמפטיה.
